"שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל-פְּנֵי הַמָּיִם, כִּי בְּרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ" (קהלת יא)
כלים לחינוך אזרחי
מותר ואסור – כללי המשחק של הדיון הפוליטי.
באופן טבעי דיונים עלולים לחרוג לויכוח מקצין, ככל שהנושא רגיש יותר וככל שהמתדיינים מיומנים פחות. על מנת למנוע גלישה לתחומים לא רצויים חשוב להגדיר כללי התנהגות, ולעצור את הדיון כשמגיעים אליהם (עצירה רגעית או סופית).
דוגמאות לכללי דיון:
הקשבה פעילה: יש להקשיב לדברי המשתתפים האחרים לפני שמביעים עמדה. אין להפריע בזמן שאדם אחר מדבר.
התייחסות ממוקדת: כל משתתף מתבקש להתייחס לדבריו של האחר בצורה עניינית, תוך התמקדות בנושא הדיון ולא במתקפה אישית. חשוב להזכיר לתלמידים בכל פעם.
סדר דיבור: יש לקבוע סדר דיבור שבו כל צד מקבל את זכותו לדבר. כך נשמר הסדר והדיון הופך ליותר מובנה ומאורגן.
שפה מכבדת: מובן מאליו כי יש להימנע מהעלבות, קללות או שימוש בשפה פוגענית. דיבור בגסות או התקפה אישית מובילים מיד לעצירה ומעבר לדיון על שיח מכבד.
זמן מוקצב: יש לקבוע זמן מוקצב לכל משתתף, כדי להבטיח שכולם יקבלו את ההזדמנות להביע את דעתם ולא ייווצר מצב של השתלטות על הדיון.
התמודדות עם חריגות מכללי הדיון:
במהלך הדיון, אם אחד המשתתפים חורג מהכללים, חשוב שהמורה יפעל מיידית כדי להחזיר את הדיון למסלולו. זה יכול להיעשות ע"י תזכורת עדינה לכללים, בקשה להפסקה קצרה כדי להרגיע את הרוחות, או אם יש צורך, סיום הדיון כדי להימנע מהחמרה נוספת. פעולות אלו מחזקות את תחושת הביטחון והאמון בכיתה, מבהירות שהמורה כאן כדי להגן על כל המשתתפים, ומעודדות שיח בונה ומכבד גם בנושאים קשים ומעוררי מחלוקת.
 |  |  |  |
|---|---|---|---|
 |  |  |
